האינפלציה הסינית הלא כל כך סמויה

מדוע מחירי הסחורות והמוצרים בסין ממשיכים לטפס, וכיצד יוקר המחייה בסין משפיע על היבואן הישראלי?

china-inflationאם עד לפני 3-4 שנים תושב הונג-קונג יכול היה לחצות את הגבול לסין, לרכוש בזול מחשב נייד, אייפון או כל מכשיר חשמלי אחר, ולחזור אל ביתו עוד לפני ארוחת הצהריים, כיום תסריט זה נראה דמיוני לחלוטין. יתרה מכך, כעת מתקיים למעשה מצב הפוך – מספר גדול של סינים מגיעים בכל יום להונג קונג על מנת לקנות מוצרי חשמל במחירים זולים מבסין עצמה, גם אם מדובר במוצרים המיוצרים בסין.

זוהי דוגמא אחת מיני רבות, המשקפת היטב את תהליכי עליית המחירים ויוקר המחייה שסין חווה בשנים האחרונות. חלקיכם בוודאי ירימו כעת גבה ויאמרו שהדוגמא אמנם משקפת את התהליכים, אך היא כלל אינה מסבירה אותם… ובכן, בדיוק בשביל זה אנחנו כאן;

למה נעשה כל-כך יקר לחיות בסין?

מומחים וכלכלנים ברחבי העולם מטילים את האשמה בראש ובראשונה על מדיניות הממשל הסיני עצמו; החל מהחלטות גורפות להטיל מכסות על כל המוצרים המיובאים והקניות מחו”ל, דרך מדיניות המיסוי המעוותת, ועד למדיניות הניפוח המכוון של מחירי מוצרי צריכה מסוימים והחלטות נוספות הנחשבות שנויות במחלוקת – נראה כי הממשל הסיני עשה מעל ומעבר כדי להחיש את עליית המחירים ויוקר המחייה במדינה.

בין מגוון גזרות הממשל שזכו לביקורות בעולם ניתן לציין את החלטת הממשל הסיני להטיל אחוז מיסוי שערורייתי על מוצרי חשמל, ומצד שני להגדיל את ימי החופש הפנויים בשנה על מנת להעלות את הצריכה הפרטית (כתגובה למשבר העולמי ב-2008). הוסיפו לזה את עליית תעריפי החשמל, העלייה בשכר המינימום והירידה בנאמנות המסורתית של העובד הסיני כתוצאה מתהליכים חברתיים (הזדקנות האוכלוסייה ומבנה המשפחה הסינית – בדגש על החובה המוסרית של הילד היחיד לדאוג להוריו ולסביו), ותקבלו סביבת ייצור הרבה יותר יקרה מאשר הייתה לפני 5 או 10 שנים.

אינפלציה גלויה

במונחים כלכליים פשוטים, מדיניות הממשל גרמה לשוק הסיני לעבור בשנים האחרונות ממצב של אינפלציה סמויה, שבה קיימת תופעה של אינפלציה אך אינה בהכרח מתבטאת בעליית מחירים (עשויה להתבטא למשל בירידה בכמות, באיכות או בהרכב המוצרים העומדים למכירה), אל מצב של אינפציה גלויה ורגילה לכל דבר ועניין, המאופיינת בעלייה מתמשכת וקבועה במחירים ובירידה בערך הכסף.

כדי להמחיש את סדר הגודל של יוקר המחייה בסין, אתם מוזמנים לקרוא בעיון את העובדות הבאות:

  • אם חשקה נפשיכם בכוס קפה בסניף סטארבאקס בסין (ויש כמעט 3,000 כאלו), תשלמו בממוצע דולר אחד יותר לכל כוס מאשר בארה”ב.
  • iPAD 2 בסין יעלה בממוצע 488 דולר (כמעט כמו בארץ!), לעומת 399 בלבד בארה”ב.
  • רכב היברידי חדש מסוג קאדילק יעלה בסין כ-229 אלף דולר, יותר מפי 3 מאשר מחירו בארה”ב.

כפי שניתן לראות בקלות, יוקר המחייה בסין מזכיר יותר את זה הישראלי מאשר האסיאתי, וסין נמצאת במצב של פער מחירים עצום לעומת שכנותיה המתפתחות, עם דגש על ויאטנאם והודו, העשוי להשפיע בצורה ניכרת על הכלכלה השנייה בעולם. למשל, לאחרונה מספר הולך וגובר של דיווחים ברשת הבלוגים הסינית Weibo מעלים על הפרק נושאים כמו חרם מאורגן על מוצרים סינים. האם צפויה בקרוב מחאה חברתית בסין, לראשונה מזה עשרות שנים? נחייה ונראה.

איך משפיע יוקר המחייה בסין על היבואן הישראלי?

למרות הזינוק החד במחירים בשנים האחרונות, עדיין חלק גדול מאוד ממחירי המוצרים הסינים נשארו זולים יותר מחוץ לסין. כלומר, כל עוד מדובר ביבוא מסין, הצרכן הזר אינו סופג את האינפלציה הסינית. אז מי סופג אותה, אתם שואלים? נכון, הצרכן הסיני. התהליך פשוט להפליא: הממשל הסיני מעוניין מאוד במטבע חוץ, ולשם כך הוא מעודד את החברות הסיניות לייצר ולייצא למערב במחירים נמוכים, אפילו במחיר של הצפת השוק, ובלבד שהדולרים מכספי הייצוא ימשיכו לזרום אל הממשל הסיני.

כדי שהחברות הסיניות ימשיכו במודל הייצוא הלא-כדאי הזה, הממשל הסיני מחלק להן סובסידיות ייצוא’ ובכך מקטין את ההפסדים אותם סופגות החברות מפעם לפעם’ כאשר השוק המערבי מוצף בסחורות מסין והן נאלצות לנקוט במדיניות תמחור של היפטרות מסחורות בכל מחיר (“Dumping”). כאשר היבואנים, הממשל הסיני והחברות הסיניות הוצאו מהמשוואה, עיקר הנטל נופל על הצרכן הסיני עצמו, והוא סופג לבדו את עליית המחירים…